הקעקוע של לירון

התחלתי להיות מקעקעת כי הבנתי איך קעקועים יכולים להעלות את הביטחון העצמי ולחזק את החיבור בין הנפש לגוף שלנו.

כל יום אני פוגשת לקוחות חדשים ומנסה להבין את הסיפור מאחורי הקעקוע שהם החליטו לעשות.

 

אני רוצה להעביר הלאה את המשמעות האמיתית שיש מאחורי הקעקועים שנראים הכי “רגילים ופשוטים” ואני מאמינה שבכל אחד מהסיפורים תמצאו משהו להזדהות איתו, אפילו הכי קטן. 

 

לפני שנה לירון דיברה איתי על משפט שתקוע לה בראש עוד מאז שהיא הייתה ילדה – “במקום לא צפוי, בזמן לא צפוי – הגורל שלך” ואמרה לי שהיא חושבת שהיא רוצה לעשות קעקוע בהשראתו.

משפט הורס, אבל זה ליטרלי משפט מאחת הטלנובלות שהיינו רואים (או בעיקר רואות) בערוץ הילדים.

עם כמה שהמשפט יהיה יפה זו התחייבות גדולה מידי לקעקע אותו.

 

אני מאמינה שכל מי שפה כבר יודע שבאופן אישי אני תמיד אנסה להפוך משפט/מילה למשהו ציורי. עם כמה שזה יפה לקעקע משפטים (וזה מאודדד יפה) אני מרגישה שמשפט זה זמני וציור זה על-זמני.

 

בחזרה לסיפור על לירון, בהתחלה כשהיא אמרה לי שהיא חושבת על זה לא התייחסתי לזה יותר מידי ברצינות. לירון בעצמה הדגישה שלי שהיא צריכה להתבשל על זה.

 

אחרי כמה חודשים התחלנו להעלות רעיונות לסקיצה בהשראת המשפט והמוח שלי היה ריק. לירון הציעה שעון ומצפן ולא היה לי מושג איך אני יכולה להפוך סקיצה כזו לעדינה כמו שאני אוהבת.

השילוב בין לירון שלא סגורה על זה שהיא באמת רוצה להתקעקע לבין זה שלא מצאתי שום רעיון היה נוראי חחחחחח

 

דחינו כל הזמן את העבודה על הסקיצה, כל פעם כשהיה לי רעיון כלשהו שנאתי את הסקיצה שיצאה לי.

באיזשהו שלב החלטתי שנמאס לי. הגעתי למצב שהכרחתי את עצמי לחשוב על סקיצה. ופתאום, באמת משום מקום, חשבתי על להחליף את השעון בשעון חול. בום. יש לי סקיצה בראש. אפשר להתחיל.

 

עשיתי סקיצה שעפתי עליה, התרגשתי ממש מהתוצאה, שלחתי ללירון, ולירון פחות אהבה.

אבל למרות שלירון פחות אהבה את הסקיצה, ממש שמחתי. פתאום היה כיוון טוב, מצאנו קצה חוט ומפה הצלחנו לדייק את עצמינו.

עשינו פינג פונג בווצאפ של שינויים בסקיצה, כל פעם דייקנו עוד קצת. 

מעבר לזה, היה לי חשוב שלירון תחפש השראה למה שהיא כן רוצה.

עד אז ללירון לא היה מושג מה היא באמת רוצה וזה הקשה מאוד על התהליך. זה לא משנה כמה הסקיצה תהיה יפה, זה משנה כמה היא מתאימה ללירון.

 

הוספנו פרטים, והחסרנו פרטים, הפכנו את הסקיצה למושלמת ללירון. איכשהו, חודשים של דיבורים באוויר הפכו לאמיתיים וקבענו אפילו תור לקעקוע.

 

זה היה נשמע לי טו גוד טו בי טרו, וצדקתי, יום לפני התור שלנו לירון מקבלת רגליים קרות. 

הסקיצה גדולה מידי ביחס למה שלירון דמיינה והמיקום שחשבנו (יד אחורית) לא מתאים בעיניה. 

הייתה אווירת לחץ רצינית מצד לירון. אבל האמת, אני לא נבהלתי כל כך. 

ניסיתי להרגיע את לירון ולחשוב פרקטית על מיקום אחר שהיא תאהב. הבנו ביחד שהסקיצה מתאימה בול לגב העליון, באמצע, בין שתי השכמות. 

ברגע שהגענו להבנה הזו ישר מפלס הלחץ ירד. לירון חזרה לרצות להתקעקע.

 

ועם כמה שאני רוצה שהסיפור סינדרלה ייגמר פה, חשוב לי להבהיר שגם בסטודיו היה ללירון לא פשוט, קעקוע ראשון זה דבר מפחיד, במיוחד למי שמפחדת ממחטים. 

החששות של לירון לא עברו והיא כמעט חשבה לוותר שנייה לפני שהתחלתי לקעקע אותה. אבל גם לזה מצאנו פיתרון. התחלתי מכוכב קטן, לירון הבינה שזה לא כזה נורא, והמשכנו כל פעם קצת. ובסוף סיימנו את הקעקוע ויצא מושלם.

 

בקיצור, הרומן הארוך סביב הקעקוע נגמר והיה לי הכי כיף בעולם.

בנינו סקיצה מטורפת. המשפט “במקום לא צפוי, בזמן לא צפוי – הגורל שלך” קיבל חיים קסומים.

את ה”מקום לא צפוי” ציירתי כשתי ידיים באוויר, “זמן לא צפוי” הפך לשעון חול מתוק ו”הגורל שלך” זה הכוכבים של המזל של לירון – מזל שור.

 

אני יודעת שיש הרבה אנשים שמפחדים להתקעקע וחשוב לי להביא לפה גם סיפורים כאלו. לא כל חוויה של כל מתקעקע היא חוויה פשוטה, זו למשל, הייתה חוויה קצת יותר מורכבת. 

המטרה שלי זה לגרום לחוויה שלכם להיות טובה, גם אם היא לא הייתה קלה.

ובסופו של דבר לירון יצאה שמחה ומאושרת מהסטודיו והצליחה להתאהב בקעקוע שלה, את הקושי היא כבר ממש לא זכרה.

 

תגידו לי מה חשבתם על הקעקוע.

XOXO