הקעקוע של אריאל
התחלתי להיות מקעקעת כי הבנתי איך קעקועים יכולים להעלות את הביטחון העצמי ולחזק את החיבור בין הנפש לגוף שלנו.
כל יום אני פוגשת לקוחות חדשים ומנסה להבין את הסיפור מאחורי הקעקוע שהם החליטו לעשות.
אני רוצה להעביר הלאה את המשמעות האמיתית שיש מאחורי הקעקועים שנראים הכי “רגילים ופשוטים” ואני מאמינה שבכל אחד מהסיפורים תמצאו משהו להזדהות איתו, אפילו הכי קטן.
האמת שהסיפור הזה שונה מהסיפורים הקודמים, הפעם הדגש הוא לא על הסקיצה שיצרנו.
אני רוצה שתכירו איתי אריאל (שם בדוי).
אריאל כתבה לי באינסטגרם שהיא רוצה לעשות קעקוע ראשון אבל יש לה “בעיה”.
לאריאל יש אלרגיה לחומר שנקרא PPD שזה הצבע שנמצא בצבע לשיער ושאלה אותי אם זה קיים גם בדיו שאני מקעקעת איתו.
אני יודעת שהדיו השחור מורכב מפחם, אלכוהול ומים. אבל אני מבינה גם שכל קשר בין רפואה אליי הוא מקרי בהחלט והידע שלי לא מספיק פה.
באותו רגע שלחתי הודעה לחברת הדיו לבקש ממנה את רשימת הרכיבים של הדיו. לאחר יום הם שלחו לי את הרשימה המלאה.
היה מאוד ברור מרשימת הרכיבים שאין PPD בדיו. אבל שוב, אני מעדיפה לנקוט בכל אמצעי הזהירות בעיקר כשמדובר באלרגיה.
שלחתי לאריאל את הרשימה המלאה וביקשתי ממנה לקבל אישור מרופא שמומחה באלרגיות.
אחרי שלושה שבועות, קיבלתי הקלטה מרגשת מאריאל, הרופאה שלה אישרה לה להתקעקע וקבענו תור.
אריאל הגיעה לסטודיו ועבדנו על הסקיצה.
היא שירתה כקלדנית בבתי המשפט והיא מספרת שהשירות שינה אותה לחלוטין. הסמל של היחידה של אריאל זה מאזניים והיה לה חשוב להנציח את השירות הצבאי שלה.
היום אריאל לומדת רפואה, מקצוע מאוד ריאלי, אבל איכשהו, כשהיא מגיע למצב שהיא צריכה לקבל החלטה היא מונעת בעיקר מהרגש.
החלטנו להוסיף לכפות המאזניים לב ומוח אבל שהלב יהיה כבד יותר.
ואם חשבתם שהספיק לי אישור רופא כדי להרגיש בנוח להתחיל את הקעקוע תחשבו שוב. הייתי חייבת לעשות עוד בדיקה.
עשיתי לאריאל שריטה (במציאות זה פחות גרוע מאיך שזה נשמע) ומרחתי לה דיו על השריטה. הייתי חייבת לבדוק שאין לה תגובה אלרגית בוודאות.
חיכינו 10 דק’, ראינו שהכל בסדר והתחלנו את הקעקוע.
הרבה אנשים חשבו שהגזמתי. יכולתי לעשות רק את הבדיקה עם הדיו בתוך השריטה ולהסתפק בזה.
בגלל זה הסיפור הזה חשוב לי באופן אישי. אני מרגישה שהיום הגבול בין מה שבעל המקצוע מוכשר לעשות בפועל, לבין מה שבעל המקצוע מרגיש בנוח לייעץ עליו הולך ומטשטש.
ראיתי הרבה מאמני כושר שנותנים עצות רפואיות למתאמנים למרות שאין להם הכשרה לזה, מאמני NLP שממליצים למתאמנים להפסיק עם כדורים נוגדי חרדה כי “זה לא עוזר להם” וכן, גם מקעקעים שקוראים את רשימת הרכיבים בדיו ומחליטים שהלקוח לא אלרגי לדיו.
אני בטוחה שיש סיבה שההכשרה של הרופאים כל כך ארוכה, אף בעל מקצוע שהוא לא רופא לא יכול לתת עצות רפואיות.
אם יש זיהום/אלרגיה/כל מצב רפואי שאתם לא בטוחים בו – שימו לב להתייעץ עם רופא.
מה אתם חושבים על הקעקוע שיצא לנו?
XOXO